מימוש ירושה - מעשה שכיח אבל מורכב 

נושא הירושה הוא למעשה נושא המוכר לכולנו, היות ומדובר באחד מהנושאים החשובים הקיימים בדין האישי. צו ירושה, משמעותו הצהרה על זכויות היורשים החוקיים על פי דין. אדם, במותו, משאיר את עזבונו בידי קרוביו, זאת עד אשר תוכר הצוואה, אם קיימת אחת כזו ותגדיר כיצד עזבונו של המנוח מתחלק. למעשה, עזבונו של המנוח כולל לא רק את זכויותיו על נכסים וכסף, אלא גם חובות שהשאיר במותו. יובהר, כי היורשים אינם צריכים להסדיר את חובות המנוח באמצעות הונם האישי, אלא רק באמצעות ההון שהשאיר אחריו המנוח.

בשורות הבאות נעסוק בנושא צו הירושה: תחילה נסביר מהי ירושה ומה היא כוללת וכן נציג את החוק אשר מתוקפו פועל בית המשפט בנושא זה. נושא הירושה רחב וכולל מספר רבדים, ברור כי לא ניתן להציג את כולו, אלא על רק קצה המזלג. כל זאת – נכתב לנוחיותכם/ן, קוראים וקוראות.

יובהר כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ולפיכך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה ככלל ובתחום הצוואות והירושות בפרט.

ירושה:

כאמור, ירושה כוללת את כלל הנכסים והכספים שהיו ברשותו של המנוח עד ליום מותו. ישנן שתי אפשרויות להוריש את רכושו של מנוח: או באמצעות צוואה שנערכה על ידו במהלך חייו, או בהיעדר צוואה, בהתאם להוראות חוק הירושה (עליו נרחיב בהמשך המאמר). כאשר אדם לא עורך צוואה בחייו, אשר במסגרתה הוא "מצווה" מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אזי קובע חוק הירושה "ברירת מחדל". אותה ברירת מחדל מגדירה מי יהיו היורשים על פי דין.

במסגרת צוואה, רשאי המצווה לקבוע מי יירש אותו, בהתאם לרצונו. אך בהיעדר צוואה, חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"), הוא זה אשר קובע לטובת המנוח, מי יירש אותו: סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי בהיעדר צוואה, היורשים של אדם, יהיו בן או בת זוגו וכן ילדיו באופן שווה. הם בעצם מוכרים בחוק הירושה בתור "יורשים על פי דין".

בהתאמה, החוק הרלוונטי אשר מסדיר את כלל דיני הירושה והצוואה במדינת ישראל, הוא כאמור חוק הירושה. האחרון עוסק בכלל העניינים הנוגעים במישרין ובעקיפין בענייני ירושות וצוואות, כמו הדין בהיעדר צוואה כתובה.

נעיר כי לצורך חלוקת עזבונו של המנוח, יש צורך להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה במחוז שבו גר המנוח או לבית הדין הרבני. את הבקשה יכול להגיש כל מי שיש לו עניין בעיזבון ונחשב כיורש על פי דין, כפי שפורט לעיל.

בעת פסילת צוואה – צו ירושה:

כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי הצוואה אינה תקינה, יעבור הרכוש לחלוקה על פי חוק הירושה, שהוא ברירת המחדל במקרים שבהם אין צוואה או שזאת אינה תקפה או כשרה. החלוקה על פי חוק, תעשה בין יורשיו הטבעיים של המוריש. על פי חוק הירושה, אלו הבאים: בן או בת זוגו וילדיו. אם אין כאלו, יפנו למעגל הקרובים הרחוק יותר: הורים ואחים ואף מעגל מעליהם. פנייה למימוש ירושה תעשה גם היא בפנייה לרשם הירושות, בדרך זהה לצו קיום צוואה.

הרשם לענייני ירושה:

כאמור, צו ירושה יינתן במקרה שבו המנוח לא הותיר אחריו צוואה מוסדרת, שבה הסדיר את חלוקת עזבונו בין היורשים שאותם בחר. משהוגשה בקשה לקבלת צו ירושה, יבדוק תחילה הרשם לענייני ירושה, את סמכותו של האדם שהגיש את הבקשה. כלומר, האם מדובר על יורש על פי דין. בהמשך, יבדוק הרשם האם קיים תיק קודם על שמו של המנוח, האם הבקשה תקינה וכן האם לא הופקדה צוואה על ידי המנוח. שכן, במקרה שהופקדה צוואה על ידי המנוח, הינה גוברת על צו הירושה. לאחר שהבקשה נבדקה על ידי הרשם לענייני ירושה, היא מועברת לתגובתו של היועץ המשפטי לממשלה ובמקביל, מתפרסמת בעיתון וזאת על מנת ליידע בדבר בקשה לקבלת צו ירושה. כך ניתנת הזדמנות לבעלי עניין רלוונטי, להגיש התנגדות.

סוף דבר:

דיני הירושות והצוואות נוגעים לכולנו, שהרי בדרך זו או אחרת – כולנו נתקלנו במי שערך צוואה עבור רכושו. נושא זה טומן בחובו סיבוכים ומחלוקות קשות, כמו כל נושא אחר שמעורבים בו נושאים כספיים. על מנת לדעת את זכויותיך וזכויות קרוביך, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה ומקצועי בתחום הצוואות והירושות בפרט.